כל עורך דין ללא קשר עם שנות הותק שלו כעצמאי, מתלבט בקביעת שכר הטרחה, שתלוי בגורמים רבים. על כל הגורמים במאמר שלהלן. שכר עורך דין אינו הגורם הבלעדי בשיקולי התמחור של תיק משפטי. ניתן לחלק את שיקולי התמחור לשישה תחומים:
- תזרים העבודה
- מוניטין
- מומחיות
- פוטנציאל
- עניין
- מחירי שוק מתחרים
כל הגורמים האלה, ביחד או לחוד, יקבעו את מידת רווחיותו של התיק כי בכל אלה ניתן לראות הוספת ערך למשרד.
תזרים העבודה
בראש ובראשונה יש לבחון כיצד התיק משתלב עם תזרים העבודה במשרד. לצורך זה, יש להעריך את מספר שעות העבודה הצפויות בתיק. במסגרת שיקולים אלה ניתן לכלול לדוגמא את השאלות הבאות: האם מדובר בסוג של תיק שבניהולו נצבר כבר ניסיון? האם התיק הוא מורכב במיוחד? בנוסף יש לבחון את סדר העדיפות של התיק בין מכלול התיקים האחרים במשרד, את מספר עורכי הדין הפנויים לטפל בו ואת האפשרות לצרף אליו עורכי דין שמטפלים בתיקים אחרים (לא תמיד כדאי או ניתן לקלוט עורכי דין נוספים, משיקולים של הכשרה ועלויות).
מוניטין
אמצעי התקשורת ישמחו תמיד לפרסם פרטים אודות עורך הדין המטפל בעסקאות ובתביעות גדולות או בפעילות משפטית הקשורה לאישיות מפורסמת.
אין ספק שתיק בהיקף כספי גדול, סוגיה משפטית חדשנית או לקוח מפורסם – עשויים לתרום למוניטין של המשרד.
כשייוודע ללקוחותיכם וללקוחות הפוטנציאליים שאתם מטפלים בלקוחות מפורסמים, הדבר יחמיא לכם. רשימת לקוחות מרשימה תמשוך כוח אדם משפטי איכותי אל משרדכם וכמובן הגדלה בהכנסות ובגובה שכר עורך הדין.
מומחיות
פעמים רבות טיפול בתיק יאפשר לעורך דין ללמוד נושא שאינו בקיא בו. הדבר עשוי להוביל לפריצת דרך, ואף לפיתוח תחום משפטי חדש במשרד. לדוגמה, השתתפות במכרזים של תאגידים דורשת ניסיון קודם. אם תוכלו לציין בטפסי המכרז כי משרדכם עסק בתחום המכרזים במסגרת עבודה עם לקוח מסוים – גם אם ההכנסות מאותו לקוח בקושי מכסות את התקורות ושכר עורך הדין לא היה גבוה במיוחד– יתברר לעורך הדין שהרווח מאותו לקוח הוא בכך, שנפתח בפניו צוהר לתחום חדש בעתיד. יש להיזהר, כמובן, מפני תוצאות שליליות הנובעות מעיסוק בתחום שעורך הדין אינו בקיא בו. במקרה כזה, אל תהסס להיעזר בעמיתיך וכך תהיה זכאי לקבלת שליש משכר טרחת עו"ד בגין הפניית התיק לעמית.
פוטנציאל
בעת קביעת שכר טרחת עו"ד יש לבחון, בנוסף לכל הנושאים האחרים, גם את השאלה אם בתיק קיימות השלכות חיוביות בפן העסקי והמקצועי, מעבר לעובדת קבלת שכר עורך דין, ואלו אפשרויות חדשות תיפתחנה למשרד בעקבות הטיפול בתיק – האם הלקוח שמבקש טיפול בתיק שאינו כה אטרקטיבי, יוכל להפוך בעתיד ללקוח אסטרטגי? הראייה צריכה להיות לטווח ארוך. דוגמה לכך, היא נכונותם של חלק ממשרדים העוסקים בתחום ההיי-טק לתת ייעוץ משפטי בכר טרחת עו"ד מופחת לחברות סטארט-אפ, בתקווה שההשקעה תשתלם בשלבים מאוחרים יותר, כשהסטארט-אפ יתפוס תאוצה.
עניין
גם העניין האישי שעורך הדין מגלה בתיק מהווה סיבה לגיטימית לקבלתו. לקוחות מעניינים או תחומים מרתקים הם שיקולים כשרים בקבלת תיק.
מחירי שוק
כיצד מתחריך מתמחרים חוות דעת או הנפקה? פער התמחור בין משרד למשרד הוא גדול ונקבע, בין היתר, בהתאם למיצוב המשרד בענף. מוניטין גבוהים של משרד, משדרים איכות ומקצועיות. לכן על עורך דין להקפיד על רמת שכר טרחת עו"ד התואמת, פחות או יותר, לתעריפי שכר עורך דין שגובים המתחרים שהם בעלי מוניטין הדומים לזה של משרדך.
הסכם שכר הטרחה
על עורך דין הנותן שירות חלה האחריות להבהיר ללקוח את העלויות בטיפול בתיק ולהחתים את הלקוח על הסכם שכר טרחה שיקבע מה התחייב עורך הדין לעשות עבור אותו לקוח ושלבי התשלום ומועדיהם.
לעתים, עורכי דין חשים אי נוחות בהחתמת לקוח על הסכם שכר טרחת עו"ד, בעיקר כאשר מדובר בקרובי משפחה, חברים או לקוחות ותיקים, שהבקשה לחתום על הסכם שכר טרחת עו"ד יכולה להתפרש על ידם כחוסר אמון. במקרים כגון אלה רצוי שעורך הדין יערוך לפחות תרשומת עם פרטי שכר הטרחה המוסכם. לאחר מכן, יוכל לשלוח מכתב ללקוח על הסיכום בעניין גובה שכר הטרחה.
חסרונו של הסכם כתוב לגבי שכר טרחת עו"ד נחשב על ידי בתי המשפט כמעשה רשלני מצד עורך הדין (ראו, לדוגמה, ת"א 1246661/01 עו"ד אברהם נביאי נ' רבקה דיל ).
על הסכם שכר הטרחה לציין את מפגש הרצונות אשר יכלול את הסכמת עורך הדין לקבלת העניין לטיפולו, מהות הנושא לטיפול, היקף הטיפול הנדרש והתמורה הנדרשת עבורו כאשר על הלקוח לחתום על ההסכם.
בשום אופן אין להתחיל בעבודה המשפטית בטרם נחתם הסכם שכר טרחה או הסכמה עליו.
הוצאות בתיק הלקח
יש להקפיד על הפרדה ברורה בין ההוצאות לבין שכר הטרחה, כמתחייב מסעיף 85 לחוק לשכת עורכי הדין ובקביעת אופן תשלום שכר הטרחה וההוצאות (מראש, כל חודש, עם גמר הטיפול, תחנות ביניים ועוד). לגבי תשלום בגין הוצאות חלה הוראת כלל 44 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 לפיה על עורך הדין לגבות מהלקוח את ההוצאות שהוציא בתיק תוך זמן סביר, לאחר שעורך הדין שילם את ההוצאות.
