חשוב מעת לעת לעבור על הסכמי שכר הטרחה עם הלקוחות . בדקו שההסכמים אכן משקפים את היקף ושיטת העבודה כפי שהיא מתקיימת בפועל. קורה לפעמים שבפועל העבודה היא שונה מכפי שהוצגה . במקרים כאלה, יהיה צורך לנהל שוב מו"מ עם הלקוח על שכה"ט.
בדקו האם ההסכם עם הלקוח בתוקף והאם יש צורך בעידכונים. הסכמים שמצאתם בהם פגם יש לתקן בהסכמה עם הלקוח. זכרו שהסכמים שאינם בהירים מקשים על גביית שכה"ט.
הסכמי שכר טרחה של עורכי דין הינם לעיתים נקודה כואבת במבחן התוצאה, הן משום שלא נערכו בכתב והן משום שלא הושקעה בהכנתם מחשבה ולכן הם לעיתים לוקים בחסר ופעמים אחרות בחוסר בהירות, מצבים הגורמים אי נעימות וויכוח עם הלקוח במקרה הטוב ודיונים מתמשכים בבתי המשפט במקרה הרע.
המלצתנו היא להכין מראש נוסח ברור ורחב, שיכלול את כל האופציות האפשריות במסגרת טיפול משפטי ואז להתאימו לכל מקרה לגופו.
גובה שכר טרחה
חוק לשכת עורכי הדין קובע כי "המועצה הארצית של הלשכה רשאית לקבוע תעריף מינימלי לשכר טרחה בעד טרחה בעד שירותי עורכי דין, שיהיה בבחינת המלצה לחברי הלשכה, אך לא יחייבם". עוד קובע החוק כי "אם קבע שר המשפטים בתקנות סוגי שירותים מסוימים שיש לקבוע בעדם תעריף מקסימלי לשכר טרחה, תקבע המועצה הארצית של הלשכה את התעריף; משנקבע בתעריף שכר מקסימלי לשירות מסוים, לא יתנה ולא יקבל עורך דין שכר גבוה ממנו, אלא ברשות שניתנה על ידי הוועד המחוזי לעניין מסוים". הוראות נוספות עניינן איסור שכר לפי תוצאות במשפט פלילי וכן הסמכת הלשכה לקבוע במשפט שאינו פלילי ושכר הטרחה הותלה בתוצאות המשפט, אם השכר הוא מופרז וכן לקבוע את השכר המתאים. החוק אוסר להתנות ולקבל תשלום שכר כולל היינו שכ"ט והוצאות, בלי להבחין בין השכר לבין ההוצאות ובלי לפרט את ההוצאות.
חתימה על הסכם שכ"ט
לא פעם נתקלנו במקרים בהם יחסים קרובים בין עורך הדין ללקוחו גרמו לכך שלא נחתם ביניהם הסכם שכר טרחה אשר פירט את סוגו ומהותו של הטיפול המשפטי ואת התשלום שעל הלקוח לשלם עבור השירות ושלבי התשלום.
ברור הוא שבמצב בו היחסים טובים חשיבות קיומו של הסכם בכתב היא אולי פחות רלבנטית אך לרוב, כידוע, כסף עומד בבסיסם של סכסוכים רבים אשר אינם נפתרים בקלות ובמהירות אלא לרוב מגיעים לדיונים בערכאות, וחברויות קרובות מסתיימות לא פעם בגלל סכסוכים כגון אלה.
אמנם סעיף 46 לחוק החוזים קובע כי "חיוב לתשלום בעד נכס או שירות שלא הוסכם על שיעורו, יש לקיים בתשלום של סכום שהיה ראוי להשתלם לפי הנסיבות בעת כריתת החוזה" אך חישובו של השכר הראוי עשוי להימשך זמן רב במהלך דיונים משפטיים ארוכים וכפי שבתי המשפט הבהירו
האחריות לעריכת הסכם שכה"ט מוטלת עליכם
לא פעם – "ההכרעה בשאלת השכר הראוי אינה תמיד מן הקלות…בית-המשפט אינו נסמך בעניין זה על "ידיעה שיפוטית", ותכופות נדרש הוא לעדויות מפי מומחים בדבר השכר המקובל בנסיבות המקרה". כמו כן יש לזכור כי האחריות לעריכת הסכם שכר טרחה מוטלת, בראש ובראשונה, על שכמו של עורך-הדין, ומחדלו בעניין זה, אף כי איננו שולל ממנו את עצם הזכאות לשכר ראוי, עשוי לבוא בחשבון גובה השכר.
לכן, רצוי מאד למנוע כל היתכנות לבעיות בנושא שכר הטרחה המגיע לעוה"ד ולהקפיד על חתימה על הסכם ברור ומפורט עם כל לקוח, טרם תחילת העבודה עבורו. ההסכם חייב לכלול את היקף הטיפול המשפטי ושלביו כמו גם לוחות זמנים לתשלום, אופן חישוב התשלום – כללי או לפי שעות, תשלום עבור הוצאות משרד הקשורות לעניינו של הלקוח, וכן אפשרויות להפסקת הייצוג טרם סיום הטיפול – בין אם ע"י הלקוח ובין אם ע"י עוה"ד.
הסכם שכר טרחה כתוב וברור מונע אי הבנות, מקטין סיכונים, מונע בזבוז כסף וזמן וזוכה להערכת הלקוח, אשר תמיד יעדיף ודאות בנושא העלויות הצפויות לו.
