עריכת דין כבר אינו מקצוע גברי כפי שהיה בעבר. כח העבודה הנשי מורגש היטב במשרדי עורכי דין . סוגיית העסקת עורכות דין מציבה אתגרים בפני מעסיקים המעוניינים לשמר את עורכות הדין. התשובה היא יצירת מסגרות המאפשרות איזון בין עבודה וגידול משפחה.
"משרת אם", משרה בשעות עבודה גמישות, בהיקף חלקי, היא פתרון תעסוקתי אשר נולד כמענה לצורך של נשים רבות בשילוב בין קריירה למשפחה מחד וככלי בידי המעסיק לשמירת עורכות דין מוכשרות.
משרדי עורכי דין בסקטור הפרטי ידועים כבעלי תרבות ארגונית המביאה לקצה נורמות של שעות עבודה מרובות. השינויים החברתיים מציבים אתגר לעולם עריכת הדין בו המתח בין העבודה לחיי המשפחה הינו חריף.
המעסיקים, בעלי המשרדים, אכן נמצאים בדילמה. במרבית משרדי עורכי הדין נהוג לחייב את הלקוחות לפי שעה. אופן חיוב זה מציב את פרמטר שעות העבודה כפרמטר החשוב ביותר לרווחיות המשרד. אולם, התמונה אינה כה פשוטה. עבודת עורכי הדין, מאבדת מהאפקטיביות כאשר הם עובדים למעלה מ-12 שעות עבודה ביום. הזמן אינו מנוצל ביעילות ופעמים רבות עורכי הדין "שורפים" זמן רק על מנת לא לצאת בשעה שבע ולהיות מקוטלגים כמי ש"עבדו חצי יום". נורמות שעות העבודה במשרדי עורכי דין כה קשיחות עד שיציאה "מוקדמת" לאחר עשר שעות עבודה ואף יותר פירושה שמדובר בעובד שאינו משקיע, פחות מתאים לקידום וכו'. כאשר מספר שעות במשרד הופך לאחד הפרמטרים העיקריים להערכת עובד, המשרדים מקבלים עובדים שאינם מנצלים את הזמן ביעילות, עייפים ושחוקים ונעדרים מהעבודה. בעולם בו היכולת לאזן בין חיי המשפחה לעבודה היא אחד מהשיקולים המרכזיים בקריירה, משרדי עורכי דין מאבדים עורכות דין לטובת משרדים המציעים משרות מאוזנות וגמישות יותר. בעלי המשרדים יוכלו להרוויח אם יראו באיזון של העובדים בין הבית לעבודה לא רק הפסד כספי בגין הפחתה בשעות חיוב הלקוחות אלא גם כאפשרות להרוויח עובדים נאמנים יותר למקום העבודה, שמחים, חיוניים ויעילים ובנוסף כאסטרטגיה למשוך את העובדים המוכשרים והמצויינים ביותר.
סוגייה נוספת עמה מתמודדים משרדים בתחום זה נוגעת להעסקת נשים ולהתמודדות עם יציאתן לחופשות לידה. האישה הישראלית הממוצעת יוצאת לחופשת לידה פעמיים-שלוש במהלך חייה. לקיטועים הללו ברציפות העבודה ישנה השפעה מזיקה על העבודה במשרד. על פי חוק, אישה שילדה, זכאית לחופשת לידה אך למרות שהחוק מאפשר גם לגברים לקחת את חופשת הלידה זו נותרה תופעה זניחה. חופשות לידה ארוכות פוגעות ברצף העבודה ולכן מסבות נזק גם למשרד וגם לנשים שבכך מפספסות זמן חשוב בעבודה בו הן יכולות להתקדם, ליצור קשרים ולהתמקם בפוליטיקה הארגונית. חופשות לידה נוטות להתקצר כאשר המשרד מציע מסגרת עבודה גמישה שמאפשרת לנשים לאזן בין חזרה לעבודה לבין גידול הילדים. בכך,
אני מציעה למשרדי עורכי הדין לבחון את דרך העסקתן של עורכות דין צעירות בשלבי הקמת משפחה וגידול ילדים, שלב הנמשך בממוצע עשר שנים לפחות. השינויים החברתיים המגדריים ובין הדוריים מחייבים התאמה של עולם העבודה. הפתרונות יכולים להיות באמצעות שילוב של ימים קצרים וארוכים, יציאה מוקדמת מהעבודה והשלמת העבודה מהבית או משרה חלקית כאשר השכר מותאם באופן יחסי לאחוזי המשרה. בחירת הפתרון המתאים משתנה בין משרד למשרד בהתאם לאופי העבודה, גודל המשרד וכו' כך שהפתרון יתאים בין הצרכים של המשרד לאלו של העובד. מילת המפתח היא גמישות תוך הוקרת כישרון, כישורים ועמידה ביעדים. בכך יוכלו משרדי עורכי דין להנות מעורכי דין איכותיים, מרוצים, נאמנים ואפקטיביים יותר.
