מרבית עורכי דין בארץ ובעולם עובדים במשרדים בסקטור הפרטי, אך כ-20 מכלל עורכי דין משמשים כיועצים משפטיים במחלקות משפטיות של ארגונים פרטיים וממשלתיים
המחלקה המשפטית נחשבת ברוב הארגונים למחלקה איכותית , בעלת יוקרה בתוך הארגון, ולשותפה מלאה לכל פעילות ותחום אחריות שהארגון מעורב בה. . עורכי הדין המבקשים לעבוד במחלקות משפטיות הם אלה שמחפשים יציבות תעסוקתית, , תנאי עבודה טובים, הטבות, מסגרת מסודרת וכדומה.
"אני לא בנוי לעבוד במשרד פרטי, לשווק את עצמי, לרוץ אחרי הלקוחות ולטפל באדמיניסטרציה", אמר לי עורך דין שעזב את השוק הפרטי לטובת השוק התאגידי. "העבודה בחברה גדולה או במשרד מממשלתי היא קבועה, רגועה ויציבה. כשעבדתי בסקטור הפרטי הרגשתי שכל יום אני צריך להוכיח את עצמי".
עובדי המחלקות המשפטיות הם בדרך כלל היועצים המשפטיים של הארגונים השונים. הם מרוויחים משכורת גבוהה וקבועה, נהנים מבונוסים, זוכים לרכב צמוד וטלפון סלולרי על חשבון המעסיק ועובדים בשעות סבירות ונוחות. הם יושבים במשרד מודרני ומרווח, לעתים זוכים באופציות, ומשתתפים בישיבות הדירקטוריון. אם הארגון הוא גלובלי, הם ייקחו חלק בפעילות העסקית הבינלאומית שלו וישתתפו בפעילויות נוספות הנחשבות מלהיבות. רבים מעורכי הדין העובדים במשרדים הפרטיים מתבוננים בקנאה ביועצים המשפטיים, וכמהים גם הם לזכות בתפקיד של יועץ משפטי באחד התאגידים המובילים, או להצטרף למחלקה משפטית מוצלחת.
המחלקה המשפטית של ארגון גדול חולשת על כל התחומים המשפטיים בארגון. היא מלווה את הפעילויות בתחומים המסחריים, התאגידיים והפנים-ארגוניים, ומייצגת את הארגון כלפי גורמי הממשלה, גורמי הפיקוח וגופים פרטיים. המחלקה המשפטית בארגון פרטי, ציבורי או ממשלתי פועלת בסביבה משפטית רב תחומית. לפעילות העסקית של הארגון יש השלכות בתחומי משפט מגוונים, והמחלקה המשפטית היא שמייצגת אותו בכולם. מכיוון שצרכיו של הארגון משתנים עם הזמן, והסביבה העסקית שבה הוא פועל משתנה אף היא, חייבת המחלקה המשפטית להיות מומחית בתחומים שונים ולהתמקצע באופן מתמיד, כדי לספק פתרונות מהירים ויצירתיים למצבים השונים שאליהם נקלע הארגון במהלך פעילותו.
למחלקה המשפטית יש מאפיינים ייחודיים המבדילים אותה מיתר מחלקות הארגון. ניתן לומר שליועצים המשפטיים במחלקות המשפטיות יש שני תפקידים עיקריים:
- סיוע להנעת גלגל הארגון כולו – היועצים המשפטיים מלווים את הארגון בכל ההתקשרויות, מציעים פתרונות משפטיים לקידום הפעילות העסקית או כל פעילות אחרת של הארגון.
- תיעול העבודה בארגון במסגרת החוק – היועצים המשפטיים משמשים "שומרי הסף" של החוק. הם מוודאים שפעילות הארגון מתבצעת בגבולות המוגדרים בחוק, ובהתאם להוראות ולנוהלי התאגיד.
"עלי לדאוג לכך שהאנשים לא 'יזייפו' בעבודתם", אמר לי יועץ משפטי בארגון גדול, כשתיאר בפני את מהות תפקידו. "כעורך דין וכיועץ משפטי עלי להיות נאמן לתאגיד וגם לשמירת החוק. אני רואה את עצמי מחויב לכך שהחברה תשיג את יעדיה במסגרת החוק".
להלן תרשים המציג את מגוון הנושאים שעליהם חולשת המחלקה המשפטית בתאגידים:
תרשים 1 מתייחס בעיקר למחלקות המשפטיות בתאגידים. בגופים הממשלתיים מטפלות המחלקות המשפטיות, בנוסף, גם בנושאי חקיקה בתחומים הרלוונטיים לכל גוף ממשלתי.
א. בארגונים
במהלך העשור האחרון הרחיבו ארגונים רבים את תחומי הפעילות שלהם ויצאו את גבולות ישראל, תוך שהם מתמודדים עם תהליכים ושינויים גלובליים. כתוצאה מכך הפכו הצרכים המשפטיים שלהם למורכבים יותר. תאגידים שבעבר הסתפקו בשכירת שירותים משפטיים ממשרדים פרטיים, הקימו בקרבם מחלקה משפטית פנימית שתטפל בעניינם. הצורך בקיומו של גורם משפטי פנים-תאגידי בא לתת מענה, מלא או חלקי, לצרכים המשפטיים של התאגיד בעלויות מופחתות. המחלקה המשפטית הפנימית גם מפעילה פיקוח על הייעוץ המשפטי החיצוני. היא קובעת את ההזדקקות לו ומנהלת אתו משא ומתן – הכול בנגישות וזמינות מקסימליות. עם גדילת התאגידים גדלו גם המחלקות המשפטיות וגדל מספר עורכי הדין המועסקים על ידי התאגידים.
בדרך כלל עלות העסקתו של יועץ משפטי במחלקה משפטית פנימית נמוכה בהרבה משכירת שירותים משפטיים חיצוניים. ההערכה היא שעלות זו נמוכה בשיעור שבין 35% ל-50%. תאגידים רבים מעדיפים אפוא להשקיע בהקמת מחלקות משפטיות. עם זאת ישנם נושאים משפטיים שאינם מטופלים על ידי המחלקה המשפטית ומופנים למשרדים חיצוניים, עקב מורכבותם הדורשת התמחות ספציפית, או בשל הצורך במשרד ובעורכי דין בעלי מיצוב גבוה בתחום מסוים או בסקטור מסוים. בדרך כלל הפעילות המשפטית בתחומים כגון BOT, הגבלים עסקיים, פטנטים, מיסוי, דיני עבודה וליטיגציה מורכבת, תצא את גבולות התאגיד ותועבר לטיפול חיצוני במשרד פרטי. ישנם תאגידים שמעדיפים לעבוד עם עורכי דין "מושאלים", המשתייכים למשרדים הפרטיים מהם הם מקבלים שירותים משפטיים. במקרים רבים עורכי דין אלה יושבים במשרדי התאגיד וכך הם נגישים לארגון ומכירים מקרוב את פעילויותיו השונות. לעתים יוצר מצב זה הזדמנות לעורכי הדין ה"מושאלים" לפתח קריירה בתוך התאגיד ולהשתלב בדרג הניהולי שלו. כאשר עבודה משפטית מופנה אל מחוץ לארגון, המחלקה המשפטית היא זו שמנווטת אותה ומפקחת עליה, והיא שמנהלת משא ומתן על שכר הטרחה עם המשרד החיצוני שאליו הועברה העבודה.
ב. בתאגידים ובמשרדים הפרטיים
בניגוד למשרדי עורכי הדין שלהם לקוחות רבים, קבועים ומשתנים, למחלקה המשפטית יש לקוח אחד בלבד – הארגון. המחלקה המשפטית היא אחד הרכיבים האורגניים של הארגון, בדיוק כמו מחלקת הכספים. המחלקה המשפטית "חיה ונושמת" את הארגון. גם כשהיא מבצעת את כל העבודה המשפטית של הארגון וגם כשאינה עושה זאת, יש לה ראייה רחבה של כל ההיבטים המשפטיים הכרוכים בפעילות העסקית והמשפטית של התאגיד. היא מעורה גם בתהליכי קבלת ההחלטות, בשיקולים העומדים מאחורי הפעילויות של הארגון ובעמדות שהוא מציג. אין הדבר כך במשרד עורכי דין חיצוני שרק מייצג את הארגון, והתאגיד מפנה אליו רק את העבודה המשפטית. המשרד החיצוני חשוף רק להיבט צר, משפטי, של הארגון.
אם מעורבותו של עורך דין חיצוני בסוגיה משפטית כלשהי מתחילה ברגע הפנייתה אליו ומסתיימת במועד מתן השירות, המחלקה המשפטית פועלת באופן אחר: היא מלווה את הארגון בפעילותו השוטפת ומייעצת לו לאורך כל הדרך, הן לשם מציאת פתרון לבעיות שמתעוררות הן למניעת היווצרותן של בעיות כאלה. כלומר, ההבדל העקרוני הוא בכך שעורך הדין החיצוני פותר סוגיות המועלות בפניו, ואילו עורך הדין במחלקה המשפטית מונע (במידת האפשר) את הופעתן של בעיות משפטיות.
ג. המחלקה המשפטית ואופי הארגון
אופיין של המחלקות המשפטיות נגזר מאופיו של הארגון. לצורך המחשה נבדיל בין מחלקות משפטיות בגופים עסקיים ומחלקות משפטיות בגופים שלטוניים. המחלקות המשפטיות בגופים השלטוניים מכילות פונקציות ייחודיות, שאין להן אח ורע בארגונים אחרים. למשל בנושא החקיקה, שהוא אינהרנטי לפעילות השלטונית.
ההבדלים בין המחלקות המשפטיות השונות בארגונים שונים נעוצים באופי השונה של הארגונים עצמם. ארגונים יצרניים אשר פועלים תחת הוראות הממשלה בנושאים כגון רגולציה, מיסוי, מסחר בינלאומי ועוד, יקימו מחלקות משפטיות שמתמחות בתחומים אלה. יועצים משפטיים העובדים בארגונים שהתמחותם היא במתן שירותים פיננסיים, יתמחו בהוראת פיקוח הרשות לניירות ערך, בתקנות הבורסה וכיוצא בזה. מגוון החוקים החלים על התאגידים, וההתנהלות העסקית המגוונת, דורשים מהמחלקה המשפטית התמחות בענפי משפט רבים, כגון שוק ההון, פטנטים, היי-טק ועוד. המחלקה המשפטית מקבלת את תקציבה מהנהלת הארגון. ומכאן שגם היא, כמו שאר מחלקות הארגון, תלויה בפוליטיקה הארגונית. על המחלקה המשפטית להתמודד עם אילוצים הנובעים מהיותה חלק אינטגרלי של הארגון. בכך היא שונה ממשרדי עורכי הדין, שבתהליכי קבלת החלטות שמים בדרך כלל את ענייני המשרד במרכז. בדרך כלל הנהלת הארגון נותנת אמון מלא בעורכי הדין שבמחלקה המשפטית. ולהבדיל מעורכי הדין במשרדים הפרטיים, היועצים המשפטיים מזדהים בדרך כלל הזדהות מוחלטת עם מטרות הארגון, ופועלים כאילו היו נטולי אינטרסים אישיים. על היועץ המשפטי לשמור על האיזון שבין האתיקה המקצועית והאתיקה העסקית, ובשל כך הוא נאלץ לעתים "להלך על חבל דק". עם זאת היועץ המשפטי הוא כאמור איש הארגון, וכפי שהתבטא בפני אחד היועצים המשפטיים: "מבחינה מקצועית אני קודם כל איש החברה ורק לאחר מכן עורך דין. נאמנותי נתונה בראש ובראשונה לחברה".
ד. היועצים המשפטיים
המורכבות של עולם העסקים היום דורשת התמחויות משפטיות ספציפיות ויועצים משפטיים טובים. מן מהמועמדים למחלקות משפטיות נדרש היום, בנוסף לידע המשפטי, גם ניסיון בתחומים הרלוונטיים לארגון. ארגון שעוסק בשוק ההון ידרוש שהיועצים המשפטיים שלו יהיו גם בעלי תואר בכלכלה או במנהל עסקים. ארגון שעוסק בפעילות סביבתית יחפש יועצים משפטיים בעלי ידע וניסיון בתחום איכות הסביבה.
בעשור האחרון התרחב תפקידה של המחלקה המשפטית, והוא אינו מתמצה עוד בתגובה לפניות אליה ובמציאת פתרונות משפטיים. תפקידה של המחלקה המשפטית הוא גם להוביל פעילויות יזומות ומניעתיות. תחום ניהול הסיכונים, שבו המחלקה המשפטית מעניקה לארגון טיפול משפטי מניעתי, הוא דוגמה לכך. בארגונים רבים פועלת המחלקה המשפטית בתחום ניהול הסיכונים ומלווה תהליכים בתחומים כגון התקשרויות חוזיות, קניין רוחני, טכנולוגיה, פעילות במישור הבינלאומי, אחריות דירקטורים ונושאי משרה, ביטוח ובטיחות בעבודה. התרחבותן של החברות בדרך של רכישות ומיזוגים, יצרה צורך בהגדלת המחלקות המשפטיות והרחבת ההתמחויות לתחומים שלא היו קיימים קודם. בחלק מן התאגידים מחולקות היום המחלקות המשפטיות בדומה לחטיבות השונות בארגון: ייצור, שיווק, נכסים, מיסוי וכדומה. עורכי הדין של המחלקה המשפטית נותנים שירותים לחטיבות השונות או לפרויקטים אד-הוק. בתאגידים אלה כפופים עורכי הדין, מנהלית, למנהל המחלקה; ומקצועית – ליועץ המשפטי. למרות שלמחלקה המשפטית יש לקוח אחד – הארגון, בחינה מדוקדקת מראה שבפועל יש לה לקוחות רבים בתוך הארגון: ההנהלה והמחלקות השונות.
היועץ המשפטי במשרדי ממשלה
במשרדי ממשלה הלקוח של היועץ המשפטי הוא המדינה. היועץ המשפטי במשרדי הממשלה כפוף מקצועית ליועץ המשפטי לממשלה ולמעשה הוא בגדר ידו הארוכה. יועץ משפטי במשרד ממשלתי או ברשות ממלכתית הוא שלוחו של היועץ המשפטי לממשלה. חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה מחייבת את הרשות המבצעת כל עוד בית משפט לא אמר אחרת, ובאופן דומה, חוות הדעת של היועץ המשפטי במשרד הממשלתי מחייבת את המשרד. "המנגנון המשפטי בנוי כך, שמוסד היועץ המשפטי לממשלה זוכה לעצמאות ולאי תלות מלאות, מה שנותן מעמד וכוח מיוחד לכל קביעה משפטית שלו, ולעיתים אף ערכית, ועוצמה זו מקרינה על המדרגים הכפופים במשרדים השונים. יועץ משפטי במשרד ממשלתי נתון בתווך שבין הגורם המשפטי שאליו הוא כפוף מקצועית (היועץ המשפטי לממשלה) לבין צרכי המשרד והנהלתו שאותם הוא אמור לשרת . מרווח הפעולה ושיקול הדעת שלו איננו רחב כמו זה של היועץ המשפטי לממשלה וגם לא כמו זה של פרקליט פרטי שמייצג עמדה של אזרח בבית משפט. הוא אמנם נתפס כבעל הסמכות המקצועית בתחומי הליבה של העיסוק שבו מתמחה המשרד הממשלתי, אולם בכל מה שנוגע לשאלות יסוד משפטיות או ערכיות, עצמאותו המקצועית מוגבלת ועליו להיות מתואם עם גורמי משרד המשפטים".
שכר היועצים המשפטיים
שכרו של היועץ המשפטי במחלקות המשפטיות עולה בהתאם לוותק. אולם בשלב מסוים מתייצב השכר, ולרוב אין ליועץ המשפטי אפשרויות קידום לתפקידים ניהוליים נוספים בתוך המחלקה המשפטית ובארגון בכלל. בכך שונה מצבו ממצבם של עורכי הדין העצמאיים, הנעשים שותפים במשרדים השונים ונהנים מהכנסות גבוהות כתוצאה מקבלת אחוזים. רבים מהיועצים המשפטיים פוזלים לעבר תפקידי ניהול בכירים, אך מעטים בלבד מצליחים להשתלב בהם. פעמים רבות הם נתקלים ב"תקרת זכוכית" שמונעת את התקדמותם. היועץ המשפטי כפוף בדרך כלל למנכ"ל, ושכרו ומעמדו דומים לאלה של למנהלי המחלקות בארגון. קרן אור אחת, המאפשרת ליועץ המשפטי לשבור את "תקרת הזכוכית", היא תחום הבונוסים והאופציות – כאשר התאגיד הוא רווחי ונסחר או מונפק בבורסה. כמו לשאר המחלקות בתאגיד, גם למחלקה המשפטית יש תקציב מוגדר, אולם פעילותה של המחלקה המשפטית אינה נמדדת במונחים של רווחיות. עם זאת, חשוב לדעת שניתן להגיע להתייעלות גם במחלקה המשפטית. קיימים אמצעים שונים להתייעלות ולהשגת רווחיות במחלקות משפטיות, וניתן להעמיד את היועץ המשפטי בשורה אחת עם מנהלי שאר המחלקות הנהנים ישירות מתפוקת המחלקה שעליה הם מופקדים. לפעמים מתבוננים היועצים המשפטיים בקנאה בסכומים הגבוהים שמשלם התאגיד לעורכי הדין החיצוניים. הפערים האלה, בין מה שמשולם לעורכי הדין החיצוניים לבין מה שמשולם ליועצים הפנימיים, יוצרים לעתים "פיתוי" ליציאת היועצים המשפטיים מן התאגיד. המחלקה המשפטית קשורה בטבלת השכר לשכרם של בעלי תפקידים אחרים בתאגיד, והיא נבחנת ביחס לטבלאות על אף השונות שבין עבודת המחלקות האחרות ועבודת המחלקה המשפטית. למרות שעורכי הדין בתאגיד מועסקים בדרך כלל באמצעות הסכמים אישיים, בפועל יוצר התאגיד מסלול קידום וטבלת שכר עם כללים הפועלים לרוחב ומתייחסים לכלל התאגיד. מסלול הקידום של היועצים המשפטיים דומה למסלול במחלקות אחרות. במחלקות המשפטיות של הארגונים העסקיים קיימת מגמה של בניית סולמות שכר, המאפיינים תפקידים מול דרישות, וישנה הקבלה בין טבלת השכר של המחלקה המשפטית ובין טבלת השכר של המחלקות האחרות. גם כאן, על אף קיומם של חוזים אישיים, יכול המנהל לקדם את עובדיו רק במסגרת טבלאות השכר המוגדרות בהתאם לכללי התאגיד. המחלקות המשפטיות בגופים הממשלתיים מתנהלות באופן שונה, על פי טבלאות השכר והקידום שהושגו בהסכם קיבוצי בין האיגוד המייצג ובין ההסתדרות. הקידום בהן הוא בהתאם להוראות הפנימיות הכלל משרדיות.
