כמה אתם גובים על……? שאלה כגון זאת מופיעה תדיר בקבוצות עורכי הדין ברשתות החברתיות, כמו גם בשיחות אישיות בין עמיתים. ולא בכדי! תיק חדש המתקבל לטיפול המשרד הוא לא פעם בבחינת תעלומה לגבי ההשקעה הנדרשת בו מצד עורכי הדין. כידוע, נהוג להגיש הצעת שכר טרחה טרם ביצוע העבודה אבל רק בדיעבד מתברר אם התיק היה רווחי אם לאו מבחינת שכר הטרחה שסוכם לגביו.
כל תיק הוא ייחודי ולא פעם קורה שתיק שנחזה להיות פשוט מסתבך ודורש טיפול ארוך מן הצפוי ולהיפך.
אז מה צריך לקחת בחשבון כדי למנוע, ככל הניתן, אפשרות של פער גדול בין שכר הטרחה שנקבע לבין שכר הטרחה שהיה ראוי להיקבע לו היינו יכולים לקפוץ לעתיד ולראות איך התיק יסתיים?
יש לשים לב בעניין זה לכך שהזמן המושקע בתיק אינו הגורם היחיד המשפיע על תמחור התיק. כאשר מתמחרים תיק יש לקחת בחשבון גורמים נוספים כגון האופן בו התיק ישתלב עם תזרים העבודה במשרד, התחום בו מדובר ומידת הניסיון הצבור במשרד לגביו, מוניטין למשרד, חדירה לתחומים חדשים, פיתוח קשרים חשובים למשרד, מחירי שוק וכדומה.
רצוי ונכון לא להתחיל את העבודה המשפטית בתיק עד לחתימתו של הסכם שכר טרחה ברור, שיכלול את גובה שכר הטרחה וכן את מועדי התשלום כמו גם תשלום הוצאות, תשלום גלובלי או לפי שעות, צורך בקבלת חוות דעת וסיטואציות אפשריות כגון ערעור, הפסקת ייצוג וכד'. וכך אמר בית המשפט בע"א 9282/02 כאשר התבקש לקבוע שכר ראוי לעורך דין –
"קביעת השכר הראוי בגין טרחת עורך–דין צריך שתיעשה בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו. ודוק, דרך קביעתו של השכר הראוי ושיעורו אינם בגדר ידיעה שיפוטית, ועל בית–המשפט לקובעם על בסיס הראיות המובאות בפניו … בהקשר זה יש להביא בחשבון, בין היתר, את הזמן שהקדיש עורך–הדין לטיפול בעניינו של הלקוח; את מהותו, היקפו ומידת מורכבותו של השירות; את שוויו של העניין מושא השירות; את המוניטין של עורך–הדין …כמו כן ניתן להתחשב בשיטה המקובלת לקביעת שכר הטרחה בתחום הנדון – אם קיימת שיטה כזו …בפועל ההכרעה בשאלת השכר הראוי אינה תמיד מן הקלות."
נכון אין כאן תשובה החלטית לשאלה בה פתחנו אבל יש נקודות שחשוב לתת עליהן את הדעת ועם הזמן והניסיון בתיקים מסוגים שונים קביעת שכר הטרחה הראוי עבור התיק הופכת לקלה יותר.
